מהו בוסתן ומה מייחד אותו?
בוסתן, מילה שמקורה פרסי ומתארת מקום של טעם וריח, הוא מרחב ביניים בין גינה לחקלאות. הוא מתאפיין בצמחים מועילים, בעיקר עצי פרי, ירקות וצמחי תבלין, שמספקים חוויה חושית ומקור תועלת, לא רק נוי. בניגוד למטע מסחרי שמטרתו רווח, או גינת נוי שכל כולה להנאה, בוסתן משלב את שניהם – הוא מתוכנן לספק תוצרת למאכל או לאירוח, אך גם להוות מקום של פנאי וחיבור לטבע. בעבר, הבוסתן היה נפוץ בקרב פשוטי העם באזורים כפריים, ואילו היום, למרות שדורש שטח אדמה, הוא נגיש גם במרפסות ובגינות קטנות, כחלק מאורח חיים שמחבר אנשים לגידול מזון.
כיצד התפתחה אהבתו של אסף לבוסתנים וחקלאות?
אסף בשן נולד וגדל בבוסתן בסטף שבהרי ירושלים, כחלק מפרויקט שיקום חקלאות עתיקה של הוריו מטעם הקרן הקיימת לישראל. כילד, הוא לא גילה עניין רב בגידולים והעדיף לשחק. נקודת המפנה הגיעה בתיכון, כשנחשף לעבודת המטעים דרך נסיעה על טרקטורים וגיזום. הוא גילה חיבור ישיר ומתגמל לצמחים – "מה שאתה עושה לצמח, זה פחות או יותר מה שאתה מקבל ממנו בחזרה". הבנה זו, יחד עם הגילוי של "בוסתן ההצלה" – אוסף נדיר של זני עצי פרי מקומיים וישנים שנאספו על ידי פנסיונרים ממכון וולקני והושתלו בסטף ללא השקיה, הביאה אותו להכרה בחשיבות השימור של מורשת הזנים הללו. הוא הבין שזו משימתו לשמר את "הסיפורים שמאחורי כל אחד מהזנים האלה".
מהו "בוסתן ישראלי / ים תיכוני" וכיצד הוא התפתח?
המונח "בוסתן ישראלי / ים תיכוני / מזרח תיכוני" מתייחס לצמחים המסוגלים לעמוד בתנאי האקלים המקומיים: חורף גשום וקיץ חם ויבש. באופן מסורתי, הוא כלל צמחים מעמיקי שורש, המסוגלים לעבור את התקופה היבשה, ופרותיהם קלים לייבוש או לעיבוד (למשל, תאנים וענבים, שהיוו בעבר את מקור הסוכר העיקרי). עם זאת, כיום התפיסה השתנתה. זנים מקומיים ותיקים, שהיו נפוצים במשך אלפי שנים, מתמודדים כיום עם מזיקים ומחלות חדשים שהגיעו לארץ ב-200 השנים האחרונות (כמו יקרונית התאנה ממדגסקר), מה שהופך את גידולם למאתגר יותר. לעומת זאת, גידולים סובטרופיים "חדשים" יותר, כמו ליצ'י, עשויים להיות קלים יותר לגידול מבחינת הדברת מזיקים ומחלות בישראל, אם כי הם דורשים יותר מים ודישון. לכן, בוסתן ישראלי מודרני מתוכנן לשלב מגוון זנים, הן מקומיים והן סובטרופיים, בהתאם לתנאי האקלים והקרקע הספציפיים של השטח.
האם בוסתן חייב להיות גדול?
לא, בוסתן אינו חייב להיות גדול. התפיסה המודרנית של אסף מרחיבה את הגדרת הבוסתן גם למרפסות, גינות גג, או גינות קטנות. העיקר הוא הקשר בין האדם לסביבתו – נתינה וקבלה מהצמחים. אסף ראה דוגמאות של אנשים שחיים בדירות בערים ומצליחים לגדל ולאכול יותר מהמרפסת הקטנה שלהם מאשר מגינות גדולות במושבים. הנגישות, והיכולת לשלב את הטיפול בבוסתן כחלק מאורח החיים, חשובים יותר מגודל השטח. גם בוסתן קטן יכול להיות מתוכנן ביעילות כך שיספק תוצרת רבה, וישלב אלמנטים נוספים כמו פרחי בר, אזורים טבעיים וגופי מים.
אילו עקרונות מנחים את תכנון הבוסתן?
העיקרון המרכזי והחשוב ביותר הוא ש"אתה אלוהים בבוסתן שלך". כלומר, הבוסתן הוא החלקה האישית שלך, ומטרותיו צריכות להיות מוגדרות על ידך. השאלה הראשונה בתכנון היא: מה המטרה האמיתית שלך? האם זה להסתיר שכן, למצוא פינה שקטה, לפתח עסק קטן של קטיף עצמי, או להפיק תוצרת בריאה? לאחר שהמטרה ברורה, קל יותר להתאים את הצמחים והאלמנטים השונים (צל, הסתרה, ריח, אסתטיקה). עקרונות נוספים כוללים:
הבנת המשאבים והתחזוקה: כמה זמן ומשאבים (מים, דישון) אתה מוכן להשקיע בבוסתן? האם אתה מתכנן לעבוד בו בעצמך או להביא עזרה?
התאמה לתנאים מקומיים: אדמה, שמש וניקוז הם הבסיס. לאחר מכן, בחירת הזנים תתבצע בהתאם לאקלים הספציפי (לדוגמה, באזורים יבשים יותר – צמחים ים תיכוניים עמידים, ובאזורים לחים יותר – סובטרופיים).
יצירת איזון וגיוון: למרות שיש העדפה ל"הפרד ומשול" ושליטה על הצמחים, חשוב לגוון בזנים כדי לפרוס את עונת היבול לאורך השנה כולה, ולא להיתקע עם עודף יבול מסוג אחד בבת אחת.
מה ההבדל בין בוסתן אינטנסיבי לבוסתן אקסטנסיבי?
ההבדל העיקרי טמון ברמת התחזוקה וההשקעה הנדרשת:
בוסתן אקסטנסיבי: מתאים למי שיכול להקדיש פחות זמן (למשל, פעם בחודש). הוא מתבסס על צמחים עמידים שיודעים להעמיק שורש ולשרוד תקופות יבשות, גם אם מערכת ההשקיה אינה פועלת. הפעולות בו מינימליות: כיסוח עשבים, גיזום פעם בשנה וקטיף. המטרה היא לפזר סיכונים ולגוון בזנים כך שגם אם עץ מסוים אינו מניב בשנה מסוימת, תמיד יהיה שפע ממקום אחר. התכנון מבוסס על הבנת התנאים המקומיים ובחירת צמחים ומרווחי שתילה בהתאם.
בוסתן אינטנסיבי: מתאים למי שיכול להקדיש זמן רב יותר (למשל, שלוש פעמים בשבוע). הוא מאפשר לפצות על חוסר בתנאים טבעיים באמצעות דישון (אפילו כימי), חיפוי קרקע, הדליה, קשירה וכיסוי ברשתות. בבוסתן כזה יבוצעו פעולות קטנות רבות לאורך השנה, גיזום תכוף יותר והתערבויות מתמידות כדי להבטיח תנובה מרבית. אם עץ אינו מניב, הוא יוחלף. המטרה היא להשיג פרי איכותי, נקי ובריא בכמות גבוהה.
כיצד לבחור זנים בבוסתן?
בחירת הזנים צריכה לקחת בחשבון מספר שיקולים:
פיזור היבול לאורך השנה: חשוב לבחור זנים שונים של אותם פירות (למשל, 200 זני תאנים המניבים מיוני ועד דצמבר) כדי להימנע מעודף יבול מרוכז וליהנות מפרי טרי כמעט כל השנה.
מטרות השימוש בפרי: האם הפרי מיועד לאכילה טרייה ישירות מהשיח (כמו פטל או תות), או שהוא נשמר היטב (תפוח, אגס) או דורש עיבוד (ייבוש, ריבה)? בוסתן מגוון יספק מענה לכל הצרכים.
התאמה לתנאי הסביבה: מיקום הגידול (שמש, צל, רוח, אקלים) ישפיע על בחירת הזנים. למשל, סוכת גפנים המיועדת לאירוח תצריך זנים שלא מלכלכים או מושכים צרעות, או מספר זנים שיניבו בעונות שונות.
תחזוקה והתמודדות עם מזיקים: יש זנים העמידים יותר למזיקים ומחלות מקומיים, ויש כאלה שפחות. לעיתים, דווקא זנים "חדשים" יותר עשויים להיות קלים יותר לגידול ללא ריסוס, מכיוון שהמזיקים המקומיים טרם הסתגלו אליהם. טכניקות אגרוטכניות (כמו דילול אשכולות וכיסוי ברשתות) עדיפות על ריסוס.
מה תפקידם של "החקלאים החדשים" בעיני אסף?
אסף בשן רואה בקהל הרחב של מגדלים ביתיים – מגימלאים עם דונמים ספורים של זיתים ובוסתן, דרך מגדלים עירוניים במרפסות, ועד מתנדבים בחווה חקלאית – את "החקלאים החדשים". הוא מאמין שיש לו תפקיד לחבר אותם לאדמה ולצמח, ולתת להם את הכלים והביטחון לגדל בעצמם, מבלי לפחד מחומרי הדברה. בניגוד לחקלאים קונבנציונליים שמטרתם תוצרת מושלמת לשיווק, אסף מעודד קבלה של פרי "לא מושלם" עם כתמי שמש או נמשים, כל עוד הוא בריא וללא חומרי הדברה. הוא רואה בגידול הביתי דרך להכניס "דם חדש" לעולם החקלאות, לחבר אנשים לאורח חיים סביב עונות השנה, ולהחזיר את הקשר הבלתי אמצעי עם האדמה והמזון, שהיה כה נפוץ בעבר אך נחלש בעולם המודרני. מבחינתו, עצם העיסוק וההנאה מהבוסתן חשובים יותר מהתוצאה המסחרית.
"שיח על גינון": פרק 18 - סודות הבוסתן הישראלי עם אסף בשן מ"עצי מורשת"
בפרק מרתק של הפודקאסט "שיח על גינון" מבית ש. ונציה, מארח עמית שמר את אסף בשן, יועץ בוסתנים ובעל "משתלת עצי מורשת", לשיחה מעמיקה על עולם הבוסתנים. הפרק חושף את סודות הגידול הביתי והחקלאות העתיקה, ומציע השראה לכל מי שרוצה להתחבר לטבע ולגדל יבול משלו.
מהו בוסתן? הגדרה חדשנית למסורת עתיקה אסף בשן פותח בהסבר על מקור המילה "בוסתן" – מילה פרסית שפירושה "מקום של טעם וריח". בעוד שבעת העתיקה הבוסתן היה פריבילגיה של עשירים, לאורך ההיסטוריה הוא שימש לרוב את פשוטי העם כחלק אינטגרלי מחיי הכפר. כיום, אסף מרחיב את ההגדרה: בוסתן הוא "כל מה שבין גינה לחקלאות", מקום המביא תועלת (טעם, ריח, חוויה חושית) ואף בעל פוטנציאל כלכלי (תיירות חקלאית, קטיף עצמי). בניגוד לתפיסות מסורתיות, בוסתן לא חייב להיות שטח אדמה גדול – הוא יכול להתקיים גם במרפסת, בגינת גג או במיכלים, כל עוד יש בו קשר של "תן וקח" בין האדם לצמח.
הסיפור האישי והאוצר שמאחורי הבית אסף חושף רקע אישי מרתק: הוא נולד וגדל בבוסתן בסטף שבהרי ירושלים, כחלק מיוזמת הקרן הקיימת לשחזור חקלאות עתיקה. למרות אהבתו הראשונית לטרקטורים ולגיזום, עם השנים גילה את העוצמה שבמגע עם הצמח ואת "השקט" שמספק הבוסתן. לאחר שירותו הצבאי, גילה "אוצר" נסתר מאחורי ביתו: "בוסתן הצלה" – אוסף נדיר של מאות ואלפי זנים של עצי פרי עתיקים, שנאספו על ידי פנסיונרים ממכון וולקני וניטעו ללא השקיה בטרסות. גילוי זה הבהיר לו את חשיבות שימור המורשת הגנטית של זני הפרי, שהיוו "הסוכר" של העת העתיקה.
עקרונות לתכנון בוסתן מצליח אסף משתף את "עקרונות הברזל" שלו לתכנון בוסתן, שהעיקרי בהם הוא: "אתה אלוהים בבוסתן". הבוסתן הוא החלקה האישית שלך, וחשוב להגדיר את המטרה האמיתית לשמה נועד – בין אם זה מפלט אישי, פעילות משפחתית, הסתרה מהשכן או עסק חקלאי-תיירותי.
התאמה לתנאים ולמשאבים: תכנון לוקח בחשבון גורמים כמו אדמה, שמש וניקוז, וכן את זמן התחזוקה שבעל הבוסתן יכול להשקיע. אסף מבחין בין בוסתן אקסטנסיבי (תחזוקה מינימלית, גיזום פעם בשנה, פיזור סיכונים) לבין בוסתן אינטנסיבי (פעולות קטנות רבות לאורך השנה, דישון, חיפוי והגנה).
גיוון ופריסת יבול: כדי להימנע מ"נקודות שבר" של עודף יבול, אסף ממליץ לשתול זנים שונים שיניבו פרי לאורך כל השנה. לדוגמה, "עצי מורשת" מגדלים זני תאנים המניבים מיוני ועד דצמבר.
אגרוטכניקה על פני הדברה: הגישה המועדפת היא לטפל בצמחים באמצעים פיזיים כמו גיזום, דילול, קשירה וחיפוי בשקיות רשת, כדי להימנע מחומרי הדברה ולקבל פרי בריא ונקי.
התמודדות עם מזיקים: באופן מפתיע, זנים "מקומיים" כמו ענבים ותאנים (הגדלים בארץ אלפי שנים) מתמודדים היום עם מזיקים חדשים שלא הכירו בעבר (למשל, יקרונית התאנה ממדגסקר). לעומתם, זנים "חדשים" כמו ליצ'י יכולים להיות קלים יותר לגידול בישראל מבחינת מזיקים ומחלות, בהינתן תנאי מים ודישון מתאימים. לכן, אסף ממליץ על שילוב זנים בהתאם לאקלים ולתאורה של כל אזור.
"החקלאים החדשים": קריאה לחיבור מחודש לאדמה אסף רואה תפקיד חשוב בחיבור אנשים – מגדלים עירוניים, מתנדבים בחווה או פנסיונרים - לעולם הגידול החקלאי. הוא מכנה אותם "החקלאים החדשים" ומעניק להם את הכלים והביטחון לגדל בעצמם, גם אם התוצרת אינה "סוג א'" למכירה בסופר. המסר העיקרי הוא חשיבות הנגישות, ההנאה מהתהליך והחיבור הישיר לאדמה ולמקור המזון.
למידע נוסף וסיורי טעימות: אתם מוזמנים לעקוב אחר "עצי מורשת" בפייסבוק (עצי מורשת בוסתן ומשתלת עצים עתיקים) ובאינסטגרם (@moreshettrees). לסיורי טעימות פירות וייעוץ אישי, ניתן ליצור קשר עם אסף בשן בטלפון: 052418264. הצטרפו לקהילת "החקלאים החדשים" וגלו את הכיף שבגידול עצמי.