תכנון, שתילה ותחזוקה נכונה של עצים

השיחה עוסקת בתכנון, שתילה ותחזוקה נכונה של עצים בגינון, הן במרחב הפרטי והן הציבורי. היא מדגישה את חשיבות בחירת העץ המתאים למיקום ולצרכים, תוך התייחסות לגודל הסופי, עמידותו לתנאי סביבה, ורגישותו למזיקים ומחלות. הדוברים, אדריכלית הנוף מורן גבעון ומארח הפודקאסט "שיח על גינון", מסבירים על הכנת הקרקע הנכונה, שיטות השקיה אופטימליות, וגיזום נכון בשלביו המוקדמים של העץ. הם גם מציינים את ההשפעה של שינויי אקלים על בחירת עצים ואת הצורך בסבלנות להתפתחות הגינה. לבסוף, מודגש כי הגינה צריכה לשרת את בעליה ולספק הנאה, ולא להפוך למטלה מכבידה, תוך שמירה על כבוד כלפי העצים כיצורים חיים ומשמעותיים.

מקור: שיח על גינון, פרק 16 - עצי נוי: תכנון נכון, שתילה נכונה, תחזוקה מינימלית, בהגשת עמית שמר, עם מורן גבעון, אדריכלית נוף ואילנאית.

1. חשיבות העצים ומהותם:
העצים אינם רק אלמנט דקורטיבי, אלא אורגניזמים חיים וחיוניים לקיום החיים על פני כדור הארץ. "זה איזשהו ייצור חי, זה צמח. הצמח הגדולים ואחד הגבוהים ואחד הנפלאים שיש. וזה צמח שיש לו שורשים, יש לו עולם שלם מתחת לאדמה, יש לו גזע, יש לו עלים. עושה פוטוסינטזה. אנחנו חייבים עצים. לא היה לנו חמצן בעולם, אם לא היה עצים". הם מייצרים חמצן, קולטים פחמן דו-חמצני, ומהווים בסיס למעגל המזון. למרות חשיבותם, לעיתים קרובות אנו מתעלמים מהם. חשוב להבין כי לכל עץ יש גובה סופי, מראה עונתיות והוא אינו סטטי. העצים אף "מדברים אחד עם השני" ומקיימים מערכת אקולוגית מורכבת.

2. תכנון עצים - המפתח להצלחה:
תכנון נכון הוא קריטי לקביעת הצלחת העץ בגינה. עץ הממוקם נכון "הוא המלך של הגינה", בעוד שתכנון לקוי יכול להפוך אותו ל"מטרד לגמרי". פונקציונליות ומיקום: יש לבחון את מטרת העץ: הצללה, פרי, חלוקת אזורים בגינה, הסתרה. המיקום הראשוני של העצים נקבע כבר בשלבי התכנון המוקדמים של הגינה, תוך התחשבות בפיתוח הסביבתי (משטחים, בריכה, תשתיות).
התאמה לשטח וגודל סופי: יש להתאים את העץ לגודל הגינה ולגודלו הסופי של העץ. "אם יש לי גינה מאוד קטנה למשל ויש לי מקום לשלושה עצים, אז צריך להבין מה לבחור מה צריך לבחור ואי אפשר את המנגו כי זה ענק מדי". תכנון מבוסס על הגודל הסופי של העץ, גם אם זה אומר שהגינה תיראה "נורא מוזר" בהתחלה עם עצים קטנים. סבלנות היא מפתח, שכן צמחים ועצים גדלים. הימנעות מבעיות עתידיות: יש להימנע משתילת עצים בעלי שורשים אגרסיביים (כמו תות או פיקוס) ליד ריצופים. "לא נשתול עץ תות ליד ריצוף כי זה עץ מאוד עלים". כמו כן, עצים מסוימים עלולים ללכלך או להחליק (עצי פרי מעל ריצופים, עצי חרוב), ועל כך יש להתחשב בתכנון.
מהירות גדילה: עצים הגדלים מהר (כמו דולב, צפצפה) הם לרוב גדולים יותר ובעלי שורשים אגרסיביים. יש לשקול זאת בתכנון.

3. שתילה נכונה:
הכנת הקרקע:  באזורים סלעיים יש לחפור בורות שתילה עמוקים. צבר השורש: זהו האיבר המחבר בין הגזע לשורשים. "צבר השורש אמור להיות בסוף באותה באותה נקודה". יש לוודא שאינו קבור מתחת לאדמה. מומלץ לשתול את העץ מעט גבוה יותר (2-3 ס"מ) כדי למנוע שקיעה.
השקיה ראשונית: לאחר השתילה, יש להשקות את העץ היטב יחד עם האדמה כדי להנחית את האדמה ולסגור חללי אוויר.
בחירת עץ במשתלה: אקְלָמָה: ודאו שהעץ מאוקלם, כלומר שכל שורשיו נמצאים בתוך הכלי. עץ שלא מאוקלם עלול לקרוס במהירות.
חיוניות ומבנה: בחרו עץ שנראה חיוני, בעל עלים ירוקים ומבנה ענפים בריא. "לא הכי גדול הוא הוא כנראה נכנס שורשים באדמה".
גזע נקי: ודאו שהגזע נקי מפצעים, במיוחד באזור צבר השורש.
גובה פיצול: ודאו שפיצול הענפים הראשון נמצא בגובה מתאים (1.8-2 מטר), כדי לאפשר מעבר תחתיו.
התאמה למקום: "לא לשתול עץ שאנחנו נצטרך לגזום אותו. זה הכי חשוב לשתול לקנות עץ שמתאים למקום שלו".

4. תחזוקה מינימלית: המטרה היא לתכנן גינה שתשרת אותנו ולא שנהיה עבדים שלה. "הגינה בסוף צריכה לשרת אותנו ולא אנחנו אותה".
גיזום נכון: שנים ראשונות: השנים הראשונות הן הקריטיות ביותר לגיזום. "השנים הראשונות של העצים זה השנים הכי הכי חשובות". מומלץ לגזום באמצעות מזמרה קטנה, בעיקר כדי לכוון את העץ.
איש מקצוע: בשנים הראשונות, רצוי להיעזר באילנאי או אגרונום שיבין בעצים. "המלצה את הטיפ שאפשר להוציא מפה מזה שמישהו שיש לו עצים חדשים נטיות חדשות בשנתיים שלוש הראשונות כדאי שיהיה לווה באי של מקצוע".
עקרונות גיזום: אין לקצר ענפים ולהשאיר גדם קרוב לגזע, שכן זה יוצר פצע פתוח. יש לקצר קרוב מאוד לגזע, אך לא מדי, כדי שהעץ יסגור את הפצע. "ממש אפשר לעשות נזק מאוד גדול לעצים".
עיתוי: עדיף לגזום עצים לפני עונת הצמיחה, בסוף פברואר-תחילת מרץ, כשהעץ עדיין רדום.
אור ואוורור: יש לפתוח פתחי אור ואוורור בתוך העץ, במיוחד בעצי פרי, כדי לאפשר פוטוסינתזה ולמנוע התנוונות ענפים.
השקיה יעילה: ריחוק מטפטפות: ככל שהעץ גדל, יש להרחיק את טבעת ההשקיה מהגזע. "לפחות חצי מטר להרחיק מהשורש בהתחלה את הטבעת וגם עד מטר". השורשים הסופגים מים נמצאים בקצוות הענפים.
כמות מים: יש לספק מספיק מים. "עץ לימון בחצי בוגר לא זה משהו מאוד בוגר זה 150 ליטר בשבוע".
לא להשקות כל יום: עצים אינם זקוקים להשקיה יומיומית. השקיה יומית מפנקת את העץ ומונעת ממנו לפתח מערכת שורשים עמוקה וחזקה. "אני לא רוצה להשקות אותם כל יום, כל יום לפנק אותם. זה ממש לפנק אותם ואז הם לא מגדלים מערכת שורשים".
קווי השקיה נפרדים: רצוי להפריד קווי השקיה לעצים, לדשא ולשיחים.
הקשבה לעץ: העץ "מדבר" אלינו באמצעות שינויים במראהו (עלים צהובים, נקודות, התייבשות ענפים). יש להיות קשובים לסימנים אלו, שכן הם מעידים על מצוקה. "העץ בעיקרון לא צריך שום דבר אם הוא אם טוב לו אז טוב לו אבל ברגע שהוא מתחיל לסבול כנראה משהו בתנאים שם אין לו".
עלים נושרים וחיפוי קרקע: רצוי לאסוף עלים נושרים ולשים אותם סביב העץ כקומפוסט טבעי או להשתמש בחיפוי קרקע (רסק עץ). זה שומר על לחות הקרקע ומזין את העץ. "זה מכפה את האדמה זה שומר עליה אני ממליצה בכלל ששותלים עץ לכפות את ה עם איזשהו רסק עץ לכפות את כל האזור של המטר מטר קוטר נגיד מסביב שכל בית השורשים גדל ואז יש לנו פחות קרינה השורשים פחות מתייבשים יש אידוי יותר נמוך של מים".
הימנעות מעצים רגישים למחלות/מזיקים: מורן ממליצה להימנע מעצים כמו ערבה בוכייה, הנוטים למחלות ולחיים קצרים. "ערבה בוכייה למשל. זה עץ שאני כמו ששתלתי אולי שניים בכל ה-24 שנים האלה".

5. אתגרים במרחב הציבורי:
תכנון מקדים: עצים במרחב הציבורי דורשים תכנון יסודי. "העצים במרחב הציבורי זה דבר מאוד מאוד קריטי כי הם נותנים בעצם אנחנו הולכים ברחובות אנחנו מסתובבים בערים ואם לא נשתל עץ נכון שמתאים למקום ושבית יש לו בית שורשים יש לו מקום שהשורשים יכולים להתפתח ממש מרחב שתילה גדול".
תשתיות ואדמה: מרחב השתילה בעיר מוגבל בגלל תשתיות תת-קרקעיות (חשמל, תקשורת, מים). הפתרון הוא שימוש במצעי גידול מיוחדים ובתי שתילה גדולים.
שינויי אקלים: יש להתחשב בשינויי האקלים ובחום הגובר בבחירת עצים. עצים עמידים ליובש עדיפים.
מדבור עירוני: פרויקטים של פינוי בינוי, הכוללים הרס עצים וצמצום שטחי גידול, מובילים למדבור עירוני.
מיכלים/מצעים מנותקים: מיכלים גדולים (קוב ומעלה) יכולים לשמש לגידול עצים במצעים מנותקים (כמו גגות וחניונים), אך אינם פתרון אופטימלי להצללה משמעותית.

6. אופנות בעצים:
קיימות אופנות בבחירת עצים, כשהמשתלות מביאות זנים חדשים או זנים משופרים (לדוגמה, עם שלכת אחידה או ללא זרעים). "לשמחתי אני לא רואה שאנשים עוקרים עץ בגלל שהוא יצא מהאופנה". עם זאת, מורן ממליצה לבדוק עמידות של זנים חדשים לפני שתילתם בפרויקטים גדולים.

7. סיכום:
תכנון מוקפד, הבנה מעמיקה של צרכי העץ כייצור חי, וסבלנות הם המפתחות לגינה יפה ובת קיימא. יש להתאים את העץ למקום, למנוע בעיות עתידיות באמצעות בחירה נבונה ותחזוקה נכונה, ולדעת מתי להיעזר באיש מקצוע. המטרה היא שהגינה תהיה מקור הנאה ולא עול.

 


שאלות נפוצות על תכנון וטיפול בעצים בגינה

מהם היתרונות העיקריים של עצים בגינה ולמה חשוב לבחור ולמקם אותם נכון?
עצים הם אורגניזמים חיים וחיוניים, המהווים את "מלך הגינה". הם מייצרים חמצן, קולטים פחמן, ומהווים מקור מזון לחיות. מעבר לתרומתם האקולוגית, עצים מספקים הצללה חיונית במדינה חמה כמו ישראל, במיוחד בחודשי הקיץ, ובחורף מאפשרים לשמש לחדור כשהם נושרים. תכנון נכון של העצים מבטיח שהם ישגשגו, יתרמו לאסתטיקה ולפונקציונליות של הגינה, ולא יהפכו למטרד הדורש גיזום ותחזוקה מרובה. מיקום שגוי או בחירת עץ לא מתאים עלולים לגרום לנזקים לתשתיות, ללכלוך מוגבר, ואף לקיצור חיי העץ.

אילו שיקולים חשובים יש לקחת בחשבון בתכנון גינה פרטית, ובמיוחד בבחירת העצים?
בתכנון גינה פרטית, מורן גבעון, אדריכלית נוף, ממקמת את העצים כבר בשלבים הראשונים, לאחר מיקום הבית והמשטחים העיקריים. היא מתייחסת לגודלם הסופי של העצים, ומתכננת אותם לפי קוטר הנוף שיגיעו אליו בעוד 20 שנה, גם אם בשלב השתילה הם נראים קטנים. חשוב להתחשב בפונקציונליות הרצויה (הצללה, עצי פרי, הסתרה), בסוג העץ (נשיר, ירוק עד), ובמיקומו ביחס לבית, לריצופים ולתשתיות. יש להימנע משתילת עצים בעלי שורשים אגרסיביים (כמו פיקוס, תות) ליד ריצופים. גם רצונות הלקוח נלקחים בחשבון, תוך התאמה לגודל הגינה ולתנאים האקלימיים. מומלץ לעודד שימוש בעצי צל מתאימים לאקלים החם בישראל.

מה ההבדל בין שתילת עצים בוגרים לשתילת עצים צעירים, ומדוע עדיף לרוב לבחור בעצים צעירים יותר?
שתילת עצים בוגרים נפוצה בגלל הרצון להשפעה מיידית, אך בפועל, עצים צעירים (בגודל "שבע" או "שמונה" צול) לרוב משתווים בגודלם לעצים בוגרים יותר (ארבעה צול) תוך כשלוש שנים, ואף עוקפים אותם. הסיבה לכך היא שהעתקת עצים בוגרים פוגעת במערכת השורשים שלהם, שכן חלקם נקטמים בתהליך. עץ צעיר שנשתל במקומו הקבוע מהרגע הראשון יפתח מערכת שורשים בריאה ויציבה יותר, וישגשג לאורך זמן. היתרון היחיד של עץ בוגר הוא ההשפעה האסתטית המיידית, אך לרוב, ההשקעה בעץ צעיר משתלמת יותר לטווח הארוך.

מהם העקרונות החשובים בבחירת עץ במשתלה ובשתילתו בגינה?
בעת בחירת עץ במשתלה, מומלץ לבחון את חיוניות העץ – עלים ירוקים, מבנה טוב, פיצול בגובה מתאים (מינימום 1.8-2 מטר). יש לוודא שהעץ מאוקלם, כלומר שכל שורשיו נמצאים בתוך הכלי ולא יצאו מהשק אל האדמה במשתלה, מה שעלול לגרום לשוק לעץ בעת ההעתקה. חשוב במיוחד לבדוק את "צוואר השורש" – נקודת החיבור בין הגזע לשורשים – ולוודא שאין עליו פצעים או פגמים. בשתילה, יש להכין בור שתילה גדול מספיק (מינימום מטר על מטר על מטר), למלא אותו באדמה מקומית בתוספת קומפוסט, ולשתול את העץ מעט גבוה יותר (2-3 ס"מ) מפני הקרקע, כדי למנוע את שקיעתו יחד עם שקיעת האדמה המאווררת. אסור לכסות את צוואר השורש באדמה, שכן זה עלול לפגוע בעץ. לאחר השתילה, מומלץ לאפשר לעץ שנה של התאקלמות ללא גיזום משמעותי, על מנת לאפשר לו לבנות מערכת שורשים וצמרת בריאה.

כיצד יש לדשן ולהשקות עצים, ומהו המרחק הנכון של מערכת ההשקיה מהגזע?
קודם כל, חשוב ליצור קו השקיה נפרד לעצים, שכן צרכי המים שלהם שונים משאר צמחי הגינה או הדשא. מרחק טבעת ההשקיה מהגזע צריך להיות לפחות חצי מטר, ואף יותר ככל שהעץ גדל, כדי להגיע לקצוות השורשים היונקים. טעות נפוצה היא השקיה קרוב מדי לגזע, במקום שאינו סופג מים בצורה יעילה. כמות המים תלויה בסוג העץ (עצים טרופיים כמו מנגו או הדרים דורשים כמות מים גדולה – כ-150 ליטר בשבוע לעץ בוגר). המטרה היא לעודד את העץ לפתח מערכת שורשים עמוקה ומסועפת על ידי השקיה בפחות תדירות וביותר כמות, במקום לפנק אותו בהשקיה יומיומית שתגרום לו להסתמך על השורשים העליונים בלבד. לגבי דישון, אם הוכנה תשתית אדמה טובה עם קומפוסט, ולעץ יש מרחב נשימה לשורשים, לרוב אין צורך בדישון נוסף. עלים נושרים מסביב לעץ יכולים לשמש כחיפוי טבעי המדשן את הקרקע ושומר על הלחות.

מהם העקרונות הבסיסיים לגיזום עצים, ומדוע חשוב להיעזר באיש מקצוע בשנים הראשונות?
גיזום נכון הוא קריטי לבריאות העץ, במיוחד בשנים הראשונות לחייו. כל החלטת גיזום בגיל צעיר תשפיע על התפתחות העץ לאורך שנים. יש לזכור שענפים אינם מתרוממים, אלא מתעבים, והעץ גדל מהקצוות. גיזום ענף שלד מרכזי עלול לדכא את גדילתו וליצור פצע קבוע על העץ. יש לגזום ענפים קרוב ככל האפשר לגזע, אך לא מדי, כדי שהעץ יוכל לסגור את הפצע באופן טבעי (ללא מריחת חומרים). חשוב להימנע מגיזום יתר, שעלול להסיר את העלים המייצרים אנרגיה לעץ, וכן לחשוף את הגזע לשמש. מומלץ להיעזר באילנאי או אגרונום מקצועי בשנתיים-שלוש הראשונות לאחר השתילה. בשלב זה, העץ דורש "כוונון עדין" ולימוד עקרונות הגיזום הנכונים. טיפול נכון בשנים אלו יבטיח עץ בריא וחזק לאורך כל חייו.

אילו אתגרים קיימים בבחירת עצים במרחב הציבורי, וכיצד שינויי האקלים משפיעים על כך?
במרחב הציבורי, בחירת עצים מורכבת יותר בשל התשתיות התת-קרקעיות הרבות (חשמל, תקשורת, מים, ביוב) ושטחי השתילה המוגבלים. לעצים במרחב הציבורי דרוש "בית שורשים" גדול – מרחב שתילה נרחב המאפשר לשורשים להתפתח ללא הפרעה. טכנולוגיות חדשות של מצעי שתילה ובתי שתילה בנפח של קובים רבים נועדו להתמודד עם אתגר זה. עצים שנשתלים ללא תכנון מקדים וללא מספיק מקום לשורשים נוטים להיות חלשים, קצרי חיים, ולעיתים קרובות פוגעים במדרכות ותשתיות. שינויי האקלים, ובמיוחד התחממות כדור הארץ, משפיעים על עמידות העצים. יש לקחת בחשבון את עמידות העץ ליובש ולטמפרטורות גבוהות, ולבחור זנים המתאימים לאקלים המקומי. ונדליזם וחוסר השקיה סדירה בערים מהווים גם הם אתגרים משמעותיים.

האם יש "אופנות" בתחום העצים, וכיצד מתמודדים איתן לאורך חיי העץ?
כן, קיימות אופנות גם בתחום העצים, כאשר זנים מסוימים נהיים פופולריים יותר בתקופות מסוימות. משתלות מביאות זנים חדשים או מפתחות זנים היברידיים בעלי תכונות רצויות (למשל, שלכת אחידה יותר, פריחה חזקה יותר, או עמידות למחלות). עם זאת, מכיוון שעצים נשתלים לטווח ארוך, מורן גבעון לא רואה אנשים עוקרים עצים בגלל שיצאו מהאופנה. אנשים לרוב נקשרים לעצים בגינתם. ההמלצה היא לבחור עצים יציבים וחזקים המתאימים לתנאי הגינה, גם אם הם אינם ה"אופנתיים" ביותר. לפני הכנסת זנים חדשים, היא ממליצה לראות כיצד הם מתנהגים ועמידים לאורך זמן. המטרה היא ליצור גינה בתחזוקה נמוכה ככל האפשר, עם עצים שאינם דורשים טיפול אינטנסיבי במחלות או מזיקים.